אימייל מאורית לקובי בארה"ב – 24.10.2005

קובצ' שלי!
לפני כשעה חזרנו מהלונה פארק, הילדים היו מאושרים אבל גמורים מעייפות.
עוזי ארגן לונה פארק נהדר והם כל-כך נהנו. זוכר איפה היינו בדיוק
בלונה פארק לפני חמש שנים?
סבא שמשון נשאר בבית עם אמיר והמשיך לבנות את העפיפונים, נראה לי
שהוא כבר קצת עייף, אבל הוא מאד נעים ונוח. בבוקר הוא התארח במסיבת
סבים בסוכה של צפריר.
שקדי החליף אותי בתורנות קבלת שבת בחדר האוכל. מחר ב 16:00 אני אסע
איתו לבית החולים. סבא יוסיק ילווה אותנו, אני אחזור בלילה ואסע
שוב כדי להיות שם ב 7:00 בבוקר.
אני כבר מאד מתוחה ואני מקווה שהכול יילך כשורה. ההתארגנות כאן בבית
דורשת גם התגייסות גדולה של סבא וסבתא וגם עוזי ולילי יעזרו לנו.
תחשוב איך אתה יוצר איתנו קשר ביום רביעי, כיוון שכאן אין כל-כך
מי שיכתוב. וגם תכתוב לנו עד מתי אפשר לכתוב אימיילים, כלומר מתי
אתה יוצא מהבית שם?
היה לי עצוב ללכת לבד בין מתקני הלונה פארק במיוחד שבני גילנו כבר
כמעט שאינם נראים שם.
אתה מאוד, מאוד חסר לי ואני לא מצליחה לעשות יותר מאשר לשמור על
שיגרת הבית, לדאוג לילדים ולהתארגן לקראת הימים בהם אצטרך להיות
עם שקד.
אני שמחה מאוד מאוד שאתה מרוצה ונשמע שהמאמץ היה כדאי.