מכתבים מהמשפחה – 22 באוקטובר 2005

צפריר:
לאבא היקר.
אני שמח מאוד שטסת ומחכה לשמוע מה עשית שם. האם תהיה פעם אחת שנוכל
לטוס כולנו ביחד לשם, לדטרויט ?
אני מקווה שצילמת תמונות כדי שאוכל לדעת איך המקום הזה נראה. האם
תוכל לכתוב לי מה שם המשפחה שאצלם אתה גר? בבקשה תצלם פעם אחת את
הבית שלהם כדי שאוכל לדעת איך הוא נראה.
מחכה לראותך, צפריר.

מעיין:
לאבא היקר.
מה שלומך ? אצלי הכול בסדר.
שיעור הגיטרה היה מעולה, בשיעור הבא אני מתחיל ללמוד יצירות.
הייתי רוצה שתקנה לי קומיקס בארצות הברית ואולי גם מטבעות.
מחכה לראותך, מעין.

אסף:
אבא שלום!
אני רוצה שתביא לי ביצת הפתעה אמריקאית. ראינו היום סרט של סינדרלה
והיה שם עכבר שמן מצחיק מאוד. והיה שם עכבר שלא שתק כל הזמן. אני
מתנהג יפה וגם אכלתי היום ארוחת צהריים.
אני רוצה שתחזור.
אסף.

קובצ'י יקר שלי !
לפי המכתבים אתה נשמע מצוין וכרגיל יודע ליהנות מכל דבר קטן כגדול.
אנחנו מסתדרים אבל בפנים זה כל-כך קשה להיות לבד במיוחד בימים ארוכים
כמו שישי שבת. מעין כבר היה היום הרבה יותר ידידותי כלפי כולם
וזה היה הרבה יותר קל. מחר הוא יוצא לטיול של השומר הצעיר וזאת
למרות שיוצאת רק ילדה אחת מהשכבה שלו, זה בהחלט מראה על כוח. אמיר
התקשר הוא סיים טיול עם כרמל במערב הרמון ונשמע מרוצה מאוד מאוד
בבקשה תכתוב גם לו כמה מילים. האחים שלך התקשרו והתעניינו וכן
גם סבא שמשון. תכתוב לנו עוד. מחר אני נוסעת עם שקדי לבית חולים
כרמל כדי לעשות קבלה. אחרי זה נעדכן אותך.
אוהבת אותך.
אורית

שקד:
אבא שלום,
אין לי יותר מדי מה לכתוב כרגע. הימים מתנהלים כתיקונם, פחות או
יותר. היום ישנתי עד 16:00 שזה תמיד דבר חיובי. נדבר כשתחזור לארץ.