מכתב מאורית לקובי בעקבות האשפוז בבית החולים – 25 באוקטובר 2005

קובצ'י…
חזרתי לפני שעה מבית החולים קיבלו את שקדי מאד יפה והתייחסו יפה
לכך שהוא בחור צעיר.
נתנו לו חדר לבד והוא שמח על כך מאד. הוא הצטייד בהרבה ספרים ודיסקים
של מוסיקה ואפילו ויתר כרגע על טלוויזיה. מבחינה טיפולית כרגע נותנים
לו חומר ניגודי דרך הוריד כדי שיוכלו לתת מחר את היוד. הצוות עדין
ומתייחס בנועם ובכבוד ונראה לי שזה עוזר לשקדי.
בכל אופן הוא שיחרר אותנו כבר ב- 7:15 ועכשיו דיברתי איתו והוא נשמע
בסדר גמור.
סבא שמשון גמר את הכנת העפיפונים ממש רגע לפני… והם הלכו בליווי
אמיר וחזרו מאד מאושרים. העפיפונים עפו יפה וסבא היה מאד שמח וגם
הילדים. אמיר מטפל בו כל הזמן, וגם עזר פה המון עד שחזרתי, הכין
ארוחת ערב ונתן יחס לכולם.
מחר אני יוצאת ב-6:00 מהבית במטרה להיות שם ב- 7:00. סבא יוסיק ייקח
אותי ויחזור הביתה, אמיר יצטרף אלינו ויעלה על רכבת. ומכאן מתחיל
בעצם היום היותר קשה שלנו ואני מקווה
שעד עשר שקדי יסיים את הטיפול.
מחר בערב מעין יכתוב לך אימייל בעזרת סבתא צביה .
אני מאד מתגעגעת ומחכה לשובך.
באהבה, אורית.