כתיבה: מחזות, שירים, סיפורים, כתבות

איוב
כתב ושיחק שקד וינר
בסיום י"ב, עמקים תבור, קיץ 2005

בשמים: ויכנס יהוה, אלוהים, אלוהי ישראל, אדוני צבאות, את מלאכיו ושליחיו על
פני האדמה לזבח גדול במלכות שמיים. ותבער אש המנגל וייצלה הבשר עד רמת ה"מדיום
וול".
)ה' והמלאכים יושבים, נכנס מלאך נוסף וטועם מהסטייק(
מלאך 1: ממ.. טעים, מה זה?
מלאך 2: בקר נמוך.
מלאך1: מה זאת אומרת?
מלאך 2: נו אתה יודע, בשר אחר.
מלאך 1: לא, אני לא יודע.
מלאך 2: נו… לא פרה, בשר לבן.
מלאך 1 )יורק את הבשר(: אבל זה לא כשר!
ה': מה כשר, אני אלוהים, אני קובע מה כשר.
מלאך 3: שמע, יהו, לא סיפרנו לך, אבל תכף יגיע מישהו מיוחד.
ה': מה מיוחד? מי מיוחד?
מלאך 3: מצטער, אנחנו לא הזמנו אותה, היא פשוט פגשה אותנו ו… אתה יודע, לנשים
כאלה אי אפשר להגיד לא.
ה': מה לי ולנשים?
מלאך 3: חכה, חכה… תכף היא תגיע ונראה מה לך ולנשים.
)נכנסת השטן, בלבוש אדום וחושפני. עוברת ליד כולם בחושניות, מגיעה אל אלוהים
ומתיישבת לו על הבירכיים.(
שטן: סגור את הפה מותק, או שתבלע איזה זבוב. מה זה? עושים מסיבה ולא מזמינים
אותי? ממש רוע לב מצדכם.
ה': )מגמגם( אני… אה… זה לא ממש מסיבה ו… אני לא חשבתי ש… לא ראיתי
אותך הרבה זמן ו…
שטן: טוב טוב, מספיק עם התרוצים, בא נדפוק ת'ראש )מוציאה וודקות(.

על הארץ:
איש היה בקיבוץ עוץ, איוב שמו. והיה האיש ההוא תם וישר ויראה רעיון הקיבוצי
וסר מרע. ויוולדו לו שבעה בנים ושלש בנות. ויזכו ילדיו לחינוך מוסדי קיבוצי
לתפארת. ויהי מקנה קיבוצו 500 פרות, 300 כבשים וחמישה טרקטורים. וימלא איוב
את כל תורניותיו ומטלותיו, וישתתף בכל הצבעות הקיבוץ ולא יגובב אוכל בחדר
האוכל, ולא יהלך על הדשאים, ולא יגנוב נילס קוקיס בזמן שרותו במאפיה.
)נכנס איוב, בבגדי רפתן ופרה. איוב מתיישב ומתחיל לחלוב את הפרה(
איוב: אח… אין כמו חליבת בוקר. השעון מצלצל בארבע, שותים איזה כוס קפה וככה
עם הרוח הקלה של לפני הזריחה והניחוחות המתקתקים של קקי טבעי של פרה, מתחילים
בחליבה. אין, אני אומר לכם, זו חוויה שכסף לא יכול לקנות.

בשמים: ויהי כעבור ל' דקות ויפנו המלאכים – מלאך, מלאך, למקום מושבו, ויוותרו
אלוהי צבאות ישראל והשטן לבדם.
)חוזרים לשמיים, אלוהים נראה שתוי שוכב על הספה כשראשו נשען על השטן(.
ה': מה זה המשקה הזה? לא מייצרים כזה אצלנו. מה יש בפנים?
השטן )לוחשת(: אה זה… סתם דם, אש ותמרות עשן… הדברים הרגילים.
ה': מה זה ?!
השטן: סתם… רק אמרתי שיש בזה מים סוכר ותרכיז דובדבן.
ה': אה.. מוזר הייה נדמה לי ש..
השטן: עזוב שטויות, בא נעשה משהו כיף… יש לי רעיון למשחק.
ה': אני ה' צבאות אדון העולם, אין לי זמן למשחקים.
השטן: פאק, אתה אלוהים, תייצר זמן למשחקים. בא… בא איתי, בא תסתכל. )גוררת
אותו ויחד הם מתקרבים לכדור של "כדור הארץ". (
השטן: בא נראה… זה נראה לי מעניין… כן מעניין מאוד.
ה': רגע מה את עושה? זה לא משחק, תעזבי את זה!
השטן: מה הלחץ, אני רק מנסה לעשות את החיים קצת יותר מעניינים. לדוגמה אתה
רואה פה, תאילנד לדוגמה, בא ניקח כמה תאילנדים… ונזרוק אותם… אה פה…
כן זה נראה מקום טוב.

קריין: ויתנהלו חיי איוב על מי מנוחות. והיה ביום ההוא ויבוא שליח ויאמר:
)ארץ: איוב יושב וחולב פרה, עוברים שני תאילנדים ומדברים תאילנדית ואיוב מסתכל
עליהם מוזר.
מגיע שליח בריצה(
שליח: איובו, איובו אתה לא תאמין לזה…
איוב: מה קרה? עובדיה, מה קרה? אין מכוניות בסידור רכב? אז תיקח ת'טנדר של
הפלחה.
שליח: לא איוב, הרבה יותר גרוע, אתה לא תאמין למה שאני אספר לך… תראה את
זה )מוציא חתיכת נייר(.
איוב )קורא(: " בעקבות החלטת ההנהלה הכלכלית מתאריך 1 באוקטובר, תופסק עבודת
חברים ברפת הקיבוץ לאלתר. ימונה מנהל שכיר במסגרת של חצי מישרה ואת יתר העובדים
תספק חברת כוח אדם".
איוב: זה לא יכול להיות… לא יכול להיות… לא נראה עוד דבר כזה. לא מקובל
עליי, אני מייד הולך לשולה המזכירה. הם לוקחים לי את הרפת? הפושטקים האלה?
הזבי חוטם האלה?
וחוץ מזה, מה… מה זאת אומרת חברת כוח אדם? זה אומר שכירים?
שליח: אוי, איוב אתה כלכך תמים… הכוונה ל… נו אתה יודע… עבודה זולה.
איוב: עבודה זולה?
שליח: נו איוב באמת… )שוב עוברים התאילנדים וחוצים את הבמה(.
איוב: עבדים?
שליח: אם אתה מעדיף לקרוא לזה ככה?
איוב: אלא איך לקרוא לזה. בבית הגדול, כשאני הייתי עולל, לימדו אותי לקרוא
לדברים בשמם.

שמים: ה' כבר קצת יותר שיכור.
ה': וואלה די מצחיק, מה אני אגיד לך? איפה למדת לעשות כאלה דברים. זה לא הופיע
לי במדריך הפעלה.
השטן: חמודי, זה דברים ששום חוברת הפעלה לא תלמד – את זה למדתי מהגדול מכולם
– ממך.
ה': ממני? הגדול מכולם?
השטן: נו מה… כולה 60 שנה וכבר ושכחת?
ה': 60 שנה?
השטן: טוב עזוב שטויות. בא תראה עוד טריק נחמד. תראה אתה לוקח קצת כסף ומפזר
פה מסביב, תכף תראה איך הם מגיבים.

קריין: עוד זה מדבר, וזה בא
)ארץ: איוב ועובדיה )שליח א'( ליד הפרה. מגיע כספי, שליח ב' בריצה(
כספי: איובו! איפה אתה איובו! או הנה אתה, אתה לא תאמין מה שמעתי.
איוב: תשפוך, תשפוך, אחרי מה ששמעתי, אני כבר אאמין להכל. מה כבר יכול להיות
יותר גרוע מלאבד את הרפת האהובה שלי. מה, עקפו אותי בתור של השיפוצים? אני
מקום שלישי בוותק.
כספי: אני לא יודע בקשר לשיפוצים, אבל הרגע שמעתי שביטלו את ההסעה להפגנה בת"א.
איוב: מה זאת אומרתי ביטלו את ההסעה? מה הולכים לשם ברגל?
כספי: לא, לא ברגל ולא בטיח. התקבלה החלטה שלא חוגגים יותר את האחד במאי.
איוב: מה זאת אומרת לא חוגגים את האחד במאי? תכף תגיד לי שגם את יום העצמאות
ביטלו.
כספי: נכון לעכשיו גם אין צוות יום העצמאות, אז אולי גם יום העצמאות לא יהיה,
אבל החליטו במזכירות לבטל את האחד במאי.
איוב: לא -יכול- להיות! ומה עם האידיאולוגיה? ומה עם הערכים? ומה עם ציונות
סוציאליזים ואחוות עמים? לפחות בחרו אידיאולוגיה אחרת?
כספי: שאלתי את שולה המזכירה.
איוב: ונו, מה היא אומרת?
כספי: היא אומרת, שאידיאולוגיה לא מכניסה כסף והיום מקצצים כל מה שלא מרוויח.
אז קיצצו גם את האידיאולוגיה. שולה אמרה שזה היה או זה או המכבסה, והצעירים
ביקשו להשאיר את המכבסה. אז הלכו על מכבסה. אתה יודע מה עושים היום כדי להשאיר
את הצעירים.
איוב מתיישב על הריצפה ומתחיל ליבב. "מכבסה… מה מכבסה…"

שמים:
ה': טוב די נראה לי ש… )גיהוק( קצת הגזמתי עם השתייה זאת.
השטן: מה זאת אומרת הגזמת, זה משקה, שככול שאתה שותה יותר אתה נהיה מפוקס וחד
יותר. קח עוד כמה לגימות ותכף תרגיש כמו שור.
ה': אבל אני ה' צבאות, אני תמיד צריך להרגיש כמו )גיהוק( שור.
השטן: קח תשתה, זה טוב )משקה אותו( בא תראה עוד משהו מצחיק. אתה רואה את זה,
אתה יודע איך הם קוראים לזה, מוסד הם קוראים לזה, תראה איך במכה קטנה…
ה': אבל רגע רגע, יש שם ילדים, מה את עושה ?!
השטן: אל תדאג, אני לא נוגעת בילדים. וחוץ מזה, הם זה לא ילדים, זה מוסדניקים
והם כבר רגילים שמשתינים עליהם.

קריין: עוד זה מדבר, וזה בא.
ארץ: איוב ושני השליחים עומדים ליד הפרה. מגיע ילד )דרור(
איוב: דרורק'ה, מה קרה, בא, בא לפה. מה שוב פעם לא הגיע אף אחד לפנימייה? מה
קרה?
דרור )בוכה(: אבא, תגיד לי שזה לא נכון.
איוב: מה דרורקה? מה? עוד בשורות רעות?
דרור: אבא! הם סוגרים את המוסד וגם את פורים ביטלו, אבא, את פורים הם ביטלו.
תעשה משהו.
איוב: את פורים? מנוולים, זה לא יעבור בשתיקה. בילדים שלי, לא יפגעו. על גופתי
המתה הם יסגרו את המוסד הזה! )מתחיל ללכת בזעם לכיוון קצה הבמה(

שמים:
השטן: ראית, לא קרה לילד כלום. יותר טוב לו ככה.
ה' )שיכור ומבולבל לגמרי(: איזה ילד… מה ילד, אני לא ילד.
השטן: או, יש לי עוד רעיון.
ה': )מתפכח לרגע( די, מספיק עם הרעיונות, תעזבי הכול. זה לא משחק.
השטן: אבל אדוניצ'וק, אדון צבאות, בא קח עוד לגימה מזה, אני כבר מסיימת.

ארץ: איוב לא מספיק לצאת מהבמה מגיעים עוד שני שליחים.
איוב: לא, מה הפעם?
שליח 1: אה… קיבלו החלטה על שכר דפרינציאלי.
שליח 2: אה… וגם התחילו בשיוך דירות.
איוב: לא יתכן, אני הולך לתקן את זה. הרעיון הקיבוצי איתי, והוא חזק ואיתן
וצודק. לא לדאוג כולם, אני הולך עכשיו לתקן הכול.

שמים: השטן משקה את ה' עוד.
השטן: קח עוד קצת, זה טוב לבריאות.
ה': טוב… כן, טוב… )מתנדנד ונופל על הריצפה מעולף(.

 

 

נח והתיבה

ברקע: שלט מואר -"מועדון התיבה" ולידו שלט – מסיבת חילופי זוגות.
נוח, האחראי מתדרך את הסלקטורים – שם חם ויפת.
חם הוא חם מזג, יפת אתיופי.
נח: תקשיבו לי טוב. נכנסים למסיבה רק בזוגות. אין "היא תבוא עוד מעט", "הוא
יגיע אחר-כך", "שכחתי אותו בבית", "אני דו- מיני". אין תרוצים. ויד ימין היא
לא בת זוג.
הסלקטורים מתחילים להתפזר.
נח: רגע, יפת, חכה רגע, בא לפה. יש לי משימה מיוחדת בשבילך.
יפת: אבל למה אני?
נח: בואנה, מאז הפרוייקט של הכנעני עם הראסטות, תפסתם תחת אתם. קח את הסמרטוט
והדלי ולך תנקה שם. מישהו הקיא וזה מסריח נורא. נו… זוז כבר.
יפת: ליברלים עאלק, שיוויון עאלק.

מגיעים סוס וסוסה.
שם: שלום לך, איך קוראים לך?
סוסה: אני הסוסה פחימה.
שם: פחימה? מאיפה זה מוכר לי?
חם: תן, תן לה להכנס, אתה לא יודע איך להתנהג עם גברת.
הסוסה פחימה מתחילה להיכנס ואחריה הסוס השני.
חם: וואו ואוו, אתה! תעצור רגע. מי, מי זה?
סוסה: זה חבר שלי, זכרייה.
חם: שאלתי אותו, לא אותך. תגיד איפה את גר?
סוסה: הוא בסדר, הוא משלנו, הוא גר בגדה.
שם: או, מתנחל מהגדה, איזה יופי. באיזה התנחלות אתה גר?
הסוס )במבטא ערבי(: וואלק, אני גר בתפוז.
שם: תפוז. אין כזאת התנחלות תפוז.
הסוס: וואלק אין תפוז, אז מלון.
שם: תפסיק לעשות צחוק.
הסוס: טוף טוף, אני זקרייה )כמו זקרייה זבידי(, אני גר בג'נין.
שם: יאללה, פסק, פסק רגליים. חם תבדוק אותו עם הגלאי.
)בודק אותו בגלאי מתכות, הגלאי מצפצף(
הסוס: אינעלדינאק, זה רק הפרסות, רק הפרסות. רק עברתי פירזול לפני שבוע.
נוח: פרסות עאלק, אני לא מסתכן עם סוס ערבי. סתלקו מפה שניכם.
סוסה: אבל הוא איתי!
נוח: זה לא הופך את זה לבסדר. יש לכם שתי אופציות, או שתסתלקו לי מהעיניים,
או שאני קורא ליס"ם שיפוצצו אותכם במכות.
סוס:יא ווארדי, מדינת משטרה! גזענות!
חם: לך תספר את זה למישהו שאכפת לו.
סוסה: אתם עוד תשמעו ממני! אני אפנה לבג"ץ.

מגיעים דורבן ודורבנית.
דורבן: תבדוק תבדוק, אנחנו ברשימת מוזמנים.
נוח: מה השם?
דורבן: תסתכל עלי, אתה באמת לא מזהה?
נוח:כן… דוברן… דורבן.. הנה דורבן.
שם: חם, תבדוק גם אותו בגלאי, אני לא לוקח סיכונים.
)חם בודק את הדורבן – הגלאי מצפצף(
חם: מה זה? אסור להכניס לפה נשק.
הדורבן מושך בקוצים שלו: אחי, זה לא יורד.
חם: אין כזה דבר לא יורד. או שהקוצים יורדים או שאתה לא נכנס. אחרי זה אני
צריך לטפל בכל אלו שתדקור.
דורבנית: אבל אנחנו מוזמנים. אתה חייב לתת לנו להיכנס.
חם: אין כניסה עם נשק. מה לא ברור?
נח: תרגע, מה אתה מתחמם. אני בטוח שנמצא פתרון. הנה קח את זה )מוציא פצירה
גדולה(.
דורבן: מה זה?
נח: נו מה, אתה רוצה שנראה כמוך? כמו קקטוס. תשפשף קצת, הכול ירד.
הדורבן והדורבנית נכנסים.

מגיעה קבוצה של אנשים לבושים בפדלפונים, תסרוקות אפרו וגיטרות )להקת "הדורבנים"(.
נח: כן, מי אתם?
הדורבנים: מה זאת אומרת, אנחנו הדורבנים.
נח: טוב, אתם ברשימה.
שם: רגע רגע רגע, הדורבנים הרגע נכנסו, איך יכול להיות שאתם הדורבנים?
הדורבנים: מה המצב איתך? מה המצב יא גבר?
שם וחם: מה?!
הדורבנים: נו, אתה יודע )שרים( "הכול מאה אחוז, הלילה עם כוס בירה…" לא
מכיר?
חם: חברה, בואו נשחק משחק, אחת שתיים שלוש תעופו מפה!
הדורבנים: אח… לו היה כאן הדיסקו.
)הדורבנים יוצאים(.

מגיעים שני טלטאביז סגולים. נדלקת נורה )כאילו אור שמש(.
קריין ברקע: ויהי בוקר, השמש זורחת במרום, הטלטאביז אומרים שלום!
טלטאביז: שלום! שלום! זמן לטאביפודינג, זמן לטאביפודינג.
נח: מה הולך פה? שם, לך תבדוק מה קורה?
שם: תראו חברה, אין פה שום טאביפודינג וזאת באמת לא מסיבה מהסוג הזה. זה לא
מצעד הגאווה פה.
טלטאביז: אואו, אואו,
נח: נראה לי שהם לא מדברים עברית. חם, תסלק אותם מכאן, הם מבריחים את הלקוחות.
חם: יא זוג מתחנגלים, תעופו מפה.
)הטלטאביז יוצאים בצעקות:" טאבי טוסט, טאבי טוסט!"(.

מגיעה חבורת ערסים – "למה מה קרה": למה )שיורקת כל הזמן(, קיפוד )במלעיל( הדוקר
ו"אחי" הצבוע.
נח )לשם וחם(: או, אני מריח צרות, מי אלה?
שם: הלו חברה, מה אתם עושים פה?
הצבוע: גבר, באנו לפרטייה.
שם: זאת לא פרטייה זאת מסיבה. ואני לא יודע, אולי אצלכם לא מלמדים לקרוא אבל
תקרא מה כתוב – "מסיבת – זוגות". אתם שלישיה, ולא מהסוג הנכון.
הלמה: למה מה קרה? למה את עושה בעיות לאחי הצבוע?
חם: ילד, פה זה לא פרק היורה, אנחנו לא רוצים פה חיות פרמטיביות.
קיפוד: גבר, שקול מילים, או שאני מפנצ'ר אותך.
שם: ילדים, יש הופעה של רואבן המלאך, שם למטה במועדון ה"מבול". אני מציע שתלכו
לשם. זה קהל שיותר יתאים לכם.
למקום מגיעה חתולה "כוסית", לבושה בגדים חושפניים. היא חולפת על פני כל התור
נוח מחייך: תראה, חתולה כוסית. תן לה להכנס.
שם נותן לה להכנס.
למה: למה מה קרה? גם היא לא בזוג.
נוח: אתה יודע – אפלייה מתקנת.
חם: נו, אמרו לכם להסתלק.
)הערסים יוצאים, בדרך החוצה הצבוע בוכה: "אבל מה זה פרמיטיבי.. לא הבנתי…"(

מגיעה יונת השלום.
שם: נמאס לי, למה החיות לא מבינות, למסיבת חילופי זוגות באים בזוגות! לא לבד,
לא בשלשות, בזוגות!
היונה: בנאדם, שחרר את הצ'אקרות, מפה אני מרגישה אצלך חסימות אנרגיה, משהו
מטורף.
נח: אתה הבנת מה היא אמרה?
חם: לא יודע, משהו של היפים.
שם: מה את מחפשת פה?
היונה: יצאתי לחפש את עצמי, אתה יודע במזרח. ומצאתי את עצמי. מסתתרת מתחת לעץ.
ועכשיו כשאני מחוברת לעצמי. באתי לעזור לכם.
שם: אנחנו נראים כאילו אנחנו צריכים עזרה?
היונה: אתה יודע, להתחבר לאני הפנימי שלך, לחקור את הנפש שלך. תזרום איתי…
חם: טוב, נמאס לי מהקישקושי ניו אייג' האלה, סתלקי מפה גם את. עלו לי על העצבים
כולם היום.
היונה: אבל חכה, הבאתי עלי זית, מהודו.. בא תטעם, זה יפתח לך את הצ'קרות. זה
יקרב אותך לבודהה.
נח: דווקא הזית נשמע לי לא רע.
חם לוקח לה את עלי הזית: טוב טעמנו, עכשיו, תעופי מפה.
היונה: אבל… אבל.. בלעדי לא יבוא השלום. אני יונת השלום.
שם: מי צריך שלום? שלום זה פאסה.

פרילוג- דבר המערכת

הסיפור מתחיל בלילה אפל ואיש רשע זומם מזימות אפלות… טוב לא באמת. אבל הסיפור
באמת מתחיל בלילה, פחות או יותר אפל.
יצאנו, קבוצת י"בניקים קטנה, לסיור נוסטלגי בחורבות הפנימייה. נכנסו דרך החלון
לאחד המבנים, שאם זכרוני אינו מטעה אותי היה שייך בזמנו לשכבת י"א. כמובן
שהאור לא דלק, אז הוצאנו פלאפונים שישמשו כפנסים והתחלנו לסייר. ה"סלון" –
החדר המרכזי במבנה, כמובן שריק, כך גם פינת האוכל הצמודה אליו. המים לא זורמים
בברז כבר שנים. משם המשכנו במסדרונות הנמתחים בשני כיוונים מנוגדים. בכל מסדרון
כניסה למקלחת גדולה בה ניתן עדיין לראות את המדפים והקולבים. בהמשך הדלתות
לחדרים בהם אפילו מיטות כבר אין, רק ארונות מאובקים ושוממים. על דלת אחד החדרים
עדיין דבוקים סטיקרים רבים, מהזמנים שעוד למישהו כנראה היה אכפת מפוליטיקה.
בחדר אחר אנחנו מוצאים באחת המגירות עשרות דפים ומחברות העוסקים בתנועה )השמו"צ
כמובן( ובהדרכות – מעין חלון לחיים שהתנהלו באותו מקום. את הסיור סיימנו בישיבה
בחצר האחורית, כמו שהיו יושבים שם פעם בערבים – יושבים ומדברים. דיברנו על
מה היה פעם, איך היה, כמה טוב היה ובעיקר כמה חבל שכבר אין. אם נכנס לרגע
לקצת התפלספות – דברנו על הרעיון של החיים המשותפים שהיו בפנימייה, האווירה,
האנשים והפעילויות – החלום ושיברו.
אבל, בניגוד לפעמים קודמות בהם העלינו זכרונות מימי הפנימייה העליזים, הפעם
הועלתה גם הצעה על-ידי אחד המשתתפים לנסות לשנות משהו. לא להקים מחדש את הפנימייה,
לא להפוך עולמות, אבל לנסות, להתחיל מקטן – ממשהו שאנחנו יכולים לעשות. חשבנו
על עיתון – גירסה מחודשת ל"פרי העמק" )העיתון הוותיק של הפנימיה שנתן פרפור
גסיסה אחרון אי שם בפורים 2003 ומאז הוכרז כמת(, שיקום לתחייה.אתם יודעים
כמו עם עראפת, גם כשחשבת שכבר נפטרת ממנו, הוא לא באמת מת. התחלנו לעניין
אנשים בשיכבת י"ב, לכתוב ולערוך והתוצאה עכשיו לפניכם.
ועכשיו לתכל'ס. אחרי כל הרגשנות, והמילים הגדולות – בתור עיתון ראשון )פה
פה פה פה! תרועת חצוצרות(, חלק מהכתבות והמדורים לקוח מדברים שנעשו בעבר ונעזרנו
)שלא לומר העתקנו, כי להעתיק זה אסור!( בהם, אבל בהמשך צריך להתחיל להיות
מקוריים. אז כל מי שרוצה לכתוב משהו, להגיד משהו שמפריע לו, מצחיק אותו, מעיק
עליו, על הכול, מה שבא לכם, שיביא לנו עותק כתוב\מודפס\על דיסקט )מצידי שיהיה
מוקלט על קלטת(. העיקר שיהיה אפשר לקרוא את זה )מב"רניקים – מי שלא מסוגל
לכתוב, שיבקש מאמא ויכתיב לה(.
המערכת מתחייבת לא לצנזר יותר מדי. אני יודע שאתם קוראים שורות אלו ואומרים
שההומור שלי מטופש ולא מצחיק ובדיוק בגלל זה אני צריך שאנשים אחרים יכתבו.
אז בקיצור, תתחילו לעבוד. אומנם נראה כאילו יש זמן רב עד העיתון הבא )שבעזרת
דגון יצא עוד —(, אבל תאמינו לי, לא תספיקו לומר "שח, שחטייר, שחטיירדוניצק!"
וכבר ייגמר הזמן. העיתון יעסוק בעיקר במה שמעניין אותנו )המערכת(, אתכם )אם
באמת תכתבו ותעבירו לנו כתבות( וגם קצת על הנעשה במוסד\בית ספר – תקראו לזה
איך שבא לכם.
הערה נוספת: שם העיתון בעבר היה "פרי העמק" בגלל שהוא היה העיתון של מוסד "עמקים".
כיוון שעכשיו שותפים בו גם תבורניקים החלטנו על שינוי השם ל"פרי העמק וההר"
)אתם יודעים, הר תבור כאילו…( כדי שלא ירגישו מקופחים.
אז עכשיו,ללא דיחוי נוסף, קבלו בקול תשואות רמות, תופים וחצוצרות את העיתון
המחתרתי, החתרני, הסאטירי, השנון, המצחיק, המרהיב והמממממהההההמממממם "פרי
העמק וההר" RELOADED !

נ.ב
העיתון הוא ברובו סאטירי והבדיחות )ברוב המקרים( לא נועדו לפגוע באף אחד. אבל,
אם מישהו כן נפגע, אז כמו שאומרים, בעייה שלו – להיעלב זו בחירה.
או אם נצטט את ה Yankers Crank –
"!innocents the screw".