געגועים – קריאה טליה וינר

וכל הדם גועש געגועים וכל המעיים הומים געגועים וכל הלב גועה געגועים וכל השמים
מרטטים געגועים וכל האוויר רווה געגועים וכל הרחובות נמתחים געגועים וכל המוניות
צופרות געגועים וכל החתולים בוכים געגועים וכל הצעדים נוקשים געגועים וכל
העיתונים מרשרשים געגועים וכל הטלפונים מצלצלים געגועים וכל העמודים מחושמלים
געגועים וכל הים גואה געגועים וכל החול כבד געגועים וכל הציפורים צווחות געגועים
וכל העלים רועדים געגועים וכל השירים מזייפים געגועים וכל הרוח מצליפה געגועים
ואין לה, אין לה רגע מנוחה.

מתוך ספרה של יהודית קציר: "למאטיס יש את השמש בבטן".
בחרה טליה וינר, בת-דודה של שקד, וקראה ב"שבעה" לשקד.