דברים שנשא קובי ביום השנה

קובי:
שקדי, אהובי, מחמל נפשי, ילדי לתמיד.
כשנולדת בישרנו לעולם על בואך, כה גאים ומאושרים, במילות השיר
" צאו נא לכרם כל עץ שקד שם רן, ראו נא בן לילה כולו הפך לבן…"

"שקדי שקדי שקדי שקוד
פדי פדי פדי פוד
אתה כל-כך כל-כך חמוד"
שרתי לך לאורך "שביל החלב" ) המדרכה הארוכה מביתנו לקצה הקיבוץ(,
בעגלה, לקראת שינה, כשהיית קטן.

לימים הקדשתי לך את ספרי "מדבר" במילים הבאות:
"איך אתאר יופיו של שקדי?
הרוצה לראות את יופיו של שקד, יביא כוס של כסף צרוף, וימלאנו שקדים מצופים
בשוקולד, ויעטרהו כליל של פרחי שקדיה, ויניחנו על אדן החלון ביום חורף שמשי
– ואותו מתק, מעין חיוכו של שקד הוא…"

קול ביזרעאל נשמע
נהי, בכי תמרורים,
אורית מבכה את בנה
שקד, שאיננו
ממאנה להתנחם.

שמע תבור
שמעי גבעה
שמע גלבוע
שמעו כרמלים
שמע מרג' רחב ונדיב
קול ביזרעאל נשמע
כי אורית מבכה את
בנה שקד מעמק השקדים נפקד
העמק הרחב והנדיב

נהי נוהה, בכי בוכה
תמרורים מרים ממררים
ואין מנחם.

הבן יקיר לי שקדי
מיידי דברי בך אזכרך עוד ועוד ועוד
ורחמי בוכה אל גרוני הנשנק
בצירי לידה הפוכה.

שקדי
שיווינו דמותך לנגדנו תמיד
כשקדייה ליופי וטוהר
כיהלום לנצח.
היית לנו, הווה אתה לנו, ותהיה – לתפארה.
הו שקוד…
אנו קמים ומתגברים לעבודת החיים