דברי לורי ספיר – המורה לאנגלית של שקד

לזכרו של שקד
כתבה לורי ספיר מורתו לאנגלית של שקדי

לורי הקריאה את הדברים ביום השנה השני למותו של שקד.

30.8.06
לקובי ולאורית היקרים שלום רב!
אני שולחת לכם את מה שכתבתי וקראתי במפגש מורים/מחנכים
לקראת התחלת שנת הלימודים.
היו הרבה שדברו על שקד, כי העריכו ואהבו אותו מאוד מאוד.
בינתיים כל טוב, תשמרו על עצמכם ועל משפחתכם.
שלכם,
לורי ספיר, שריד.

כמו מכת ברק או אגרוף לבטן, אשר מותיר אותנו ללא אוויר לנשימה,
הגיעה הבשורה המרה ששקד איננו עוד.
עינינו יבשו מדמעות מאז היום הנורא ההוא. כל כך הרבה מוות ואובדן חווינו מאז.
הלם קולקטיבי, טראומה לאומית. מציאות אכזרית בה אנו חיים – וילדינו משלמים
את המחיר היקר מכול.
שקד היה תלמידי לשנתיים באנגלית – בכיתה של 5 יחידות. לא אגזים אם אומר, ששקד
היה תלמיד מוכשר ומצטיין – מעל כולם. הוא נהג להתיישב בשקט לצידו של פלג
רוזן, בפינת הכיתה, והשניים נהגו לעבוד בחריצות יחד. תמיד עם הציונים הגבוהים
ביותר בכיתה.
כשבדקתי עבודות, תמיד בחרתי להתחיל עם העבודה שלו,
שכן הובטחו בה התשובות הנכונות.
ידעתי תמיד, שאני יכולה לסמוך על מוחו החד ועל הכשרונות של שקד.
נדיר היה שיאכזב אותי.
את עבודתו עשה ברמה אוניברסיטאית, באופן יסודי, שוטף וללא שגיאות.
שקד היה קורא מיומן באנגלית והיה תולעת ספרים.
הוא אהב ספרות דמיונית. מוחו ניזון מסופרים יצירתיים ובעלי דמיון עשיר.
לקראת סוף שנת י"ב, חשתי התחלה של אי-שקט אצלו.
זה היה שינוי טוב ונורמלי, והוא החל לפרוח בסביבתו.
הוא השקיע רבות בהכנת חג פורים בבית-הספר, ובדרכו האיכותית והיסודית,
הפך את פורים להצלחה מסחררת.
הוא החל לפתח אפיקים חדשים, על במת פורים, או אהבתו למופעי מוזיקה,
או פגישות עם חברים מסביב לשולחן עמוס באוכל –
כפי שראיתי אותו עם חבריו זמן קצר לפני התאונה המחרידה.
שקד היה במלוא אונו. השאלה הייתה, לא מה שהוא יעשה עם כשרונותיו הרבים –
אלא, מתי ובאיזו דרך הוא יפרח.
המשורר ארצ'בלד מקליש מזכיר לנו , שאולי המתים הצעירים אינם מדברים,
אך הם עדיין נשמעים בבתים הדוממים של אלה שמכירים ואוהבים אותם.
מותם אינו שלהם – הוא שלנו, ואנחנו יוצקים את המשמעות שלנו לתוכו.
הם אומרים לנו: הנה מותנו, העניקו לו משמעות.
תמיד נזכור את שקד, את יונתן את אורן.