תגובות לאתר לזכרו של שקד

 

תגובת אורנה ליבמוף:
יולי 08, מזרע

קובי ואורית היקרים,
ישבתי לי בבית בשקט מול המחשב ועיינתי באתר של שקדי היקר.
מהרגע שהאתר נפתח מול עיניי, קראתי בשקיקה כל מילה, זיכרון, ותמונה…
והרגשתי שרציתי להיות עם השקט הזה, רציתי להתחבר ולהרגיש, ולזכור
באמת את שקד. התמונות הן כל כך אמיתיות והמילים צובטות את הלב.

ואני לוקחת אויר עמוק וקוראת עוד ועוד, ורואה כמה דרך מעניינת והצלחה
שקד עבר בחייו הקצרים, פשוט עולם ומלואו,
ושוב אני צריכה לקחת נשימה עמוקה,
כי זה פשוט לא נתפס!
יש במילים ובתמונות כל כך הרבה חיים,
יש נעורים, שמחה, אהבה, שאיפות,
ויש משפחה כל כך אוהבת וכואבת,
שפשוט
כואב וכואב מאוד!
אתם יקרים לי וגם משפחתכם.
את שקד אני זוכרת בהמון רגעים, והוא נצור בזיכרוני לתמיד.
מחבקת מאוד,
אורנה.

מכתב תגובה מצופי

קובי ואורית היקרים,
מזה שנים אני מרגישה קרובה מאד אליכם ולמשפחה שלכם.
היום, בשבת נכנסתי לאתר שהקמתם לשקד וכל מה שאומר לא יכיל את מה
שאני מרגישה.
האתר הוא ממש יצירה שאני נפעמת, מתרגשת, בוכה וכואבת את האסון באובדנו
של שקד שלכם. כל הצרות והקשיים שנראים לי ביום יום מכבידים וקשים,
מקבלים משמעות שונה לחלוטין .
אני נזכרת בביקור שלנו אצלכם ברומא: את אמיר ושקד משחקים ומדברים
ביניהם באיטלקית, את קבלת הפנים שלכם בשדה התעופה ואת השהייה הכל-כך
מיוחדת אצלכם…
אני מחבקת אתכם ומבטיחה להיכנס לאתר של שקד ולהכיר דרכו את הילד
הנפלא שלכם.
בהרבה אהבה,
צופי.

תגובה לאתר ממשפחת שפיגלר

ביקרתי באתר האינטרנט לזכרו של שקד ז"ל.
אני מבקר מדי פעם ב"עין שקד" יחד עם בני ואנו פשוט יושבים ומסתכלים
על הדגים, יושבים ביחד וחושבים.
לצערי לא הכרתי את שקד, אולם יכולתי להתרשם מאוד דרך האתר מאישיות
רגישה ומרתקת של בחור צעיר ומוכשר.
לצערי למדנו גם במשפחתי אובדן רב. גם בשואה וגם אחר-כך, דרך הליכתם
של בני משפחתי, צעירים שלא הספיקו.

אני בהחלט יכול להרגיש את הכאב ותחושת החוסר. הרי זהו הדבר הקשה
ביותר הקיים.
מי ייתן ותמצאו את הכוח במורשת שהשאיר אחריו שקד ובילדיכם הנהדרים.

שלכם,
משפחת שפיגלר – עינת , משה , יואב ואיתי.
מזרע 2008

מכתב מרחל קרן לקובי

תודה רבה לך על מכתבך.

נכנסתי בעקבות הקישור לאתר לזכרו של שקד היקר שלכם.
לא יכולתי להתנתק עד שקראתי והתבוננתי בכול.
קראתי את כל הדברים שנכתבו מתוך האהבה הרבה שכולם אהבו אותו.
קראתי את דבריכם – שלך ושל אורית.
קראתי וראיתי את יצירותיו המדהימות – איזו חכמה, איזו התבוננות עמוקה
על החיים, ביחד עם הומור.

אולי קצת למדתי להכיר את שקד, וקצת להבין את גודל האבידה ואת גודל
הכאב.
אני מקווה שאתם כולכם יכולים להיבנות מזיכרון יקר כזה חוץ מלכאוב
את העדרו.

דרישות שלום חמות לאורית

רחל

נכנסתי לאתר לזכר שקד,הוא נוגע,מרגש ומרטיט…

איתכם

שרלה שדמי-וורטמן

אורית וקובי יקרים,
בעקבות בקשתה של אורית, אני מעלה על הכתב מחשבות שהיו לי לאחר הצפייה בסרט
על שקד.
את שקד אני זוכרת בעיקר מביקוריו בביתנו בבואו לאסוף את מתן ומהימים בהם לקח
את צפריר מגן "עופרים", תמיד שמח ומחייך. את אופיו, עיסוקיו ועולמו הפנימי
לא הכרתי כלל עד לצפייה בסרט.
במהלך הכתיבה על משפט ומדיניות חינוך אני מהרהרת הרבה בשאלה כיצד ניתן לחנך
ילדים בבית-ספר שפועל כמסגרת שמטיבה היא מגבילת זכויות לחשוב, לבקר, לבנות
תפיסת עולם ולעמוד על דעותיהם וזכויותיהם. רבים מהתלמידות והתלמידים אינם
מצליחים לפתח את התכונות האלה בתוך מערכת החינוך ואחרים נפלטים ממנה בשל אי
יכולת להתאים חשיבה שהיא פורצת גדרות לתוך הסביבה הבית-ספרית.
שקד הצליח בכך. מהסרט עולה כי השילוב בין אופיו המיוחד וחוכמתו לבין החינוך
שנתתם לו בבית העצימו אותו לחשוב, לפעול ולהשפיע בתוך בית-הספר, באופן שהוא
יוצא דופן.
לאחר שאסיים את המאמרים שמתבססים על הדוקטורט שלי אני מקווה שאתפנה לכתוב על
"פירמידת זכויות הילדים" בסביבה בית-ספרית – להשמיע דעות, להיות שותפים בעיצוב
מדיניות בית-ספרית וליזום תהליכי מדיניות בעצמם )לרבות באמצעות ביקורת ומחאה(.
באהבה רבה אליכם אקדיש את מה שאכתוב בנושא הזה לשקד.
בברכת שבוע טוב,
לטם

קובי יקר,
התרגשתי מאוד לקרוא את שכתבת לי בתערוכת ציורי.
כמובן שאני יודעת וכואבת את אובדנו של שקד שלכם אותו אני זוכרת כילד מתוק ויפהפה.
אין צער גדול מזה.
לאורית שהיתה לי מטפלת בינקותי יש לי פינה חמה – אני זוכרת אותה עם חיוכה הטוב
והיפה.
קובי הלוואי ולא הייתם יודעים כאב וצער.
התרשמתי מאוד מהעשייה הרבה והמעניינת שלך עליה קראתי באתר האינטרנט.
אשמח לצייר לכם במתנה ציור של השקדיות בפריחתן האם תרצו?
שתזכו לנחת ולרגעים יפים,
שלכם,
יעלה איילון.

משרית אל אורית אמא של שקד,
12.2.12
בתגובה על אתר שקד

אורית שלום
אינך מכירה אותי וגם אני לא אותך.התגלגלתי במקרה,
כפי שקורה לא מעט, ואיכשהו הגעתי לדף המנציח את בנך.
לי הרבה מה לומר, מניחה שכמעט אין דבר המנחם אם שאיבדה את בנה.
אני רק רוצה לכתוב שבאמצע הלילה, במקריות אגבית להפליא, ישבתי וקראתי את ההספדים,
ראיתי את התמונות, קראתי את הסיפורים הקצרים אודותיו ובכיתי.
לא יודעת למה החלטתי לכתוב לך משהו, אולי כדי שתדעי שאת, במילותייך ותיאורייך,
מצליחה להחיות את בנך, ולו במעט ואפילו לזרה גמורה באמצע הלילה
נראה שאבידה של ילד כמו שקד מצערת במיוחד לעולמנו, ואיכשהו גם אני הצלחתי לרגע
לדמיין איך היו מתגלגלים חייו- ודאי ברוב טעם וחוכמה. אין לי איך לסיים. מקווה
שזו לא היתה טעות לכתוב לך, ושלא רק ציערתי. אחד מחבריו הזכיר את המשפט שכל
עוד מישהו זוכר אותנו אנחנו חיים, אולי גם אם סתם עובר אורח מכיר לרגע. אני
מאחלת לך חיים טובים, מלאים באהבה וברגעי שמחה למרות זאת.
שרית.

שרית יקרה.
אני נרגשת עד דמעות ממכתבך.
כמה אני שמחה שעוד אדם בעולם מכיר את שקדי שלנו.
אין נחמה בכאב הזה, אבל יש תחושה של חום ואהבה שכל-כך חסרים, בעולמו של מי
שמאבד ילד.
קובי אישי הכואב כל-כך, נוהג לומר על מכתב כמו מכתבך, שזו דרישת שלום משקדי
שלנו.
למרות שאיני יודעת מי את, ברור לי שאת אדם נפלא.

שלך, אורית וינר, אימא של שקד

בית-זרע.
תגובת שרהל'ה מילר לסרט "שקוד".

חברים יקרים לי
סיימתי עכשיו לצפות בסרט על שקד יקירכם. לאורך כל הסרט הרגשתי מתמלאת, לומדת
הרבה דברים חדשים על העלם הצעיר )הרבה דברים ביחד עם הבנת העומק שבנפשו(,
וגם יכולה שוב להתקרב ולגעת… אבל בעיקר מן תחושת גאווה ונחת, כאילו אומרת
לכם "הורים יקרים, איזה בן מקסים גידלתם וכמה חבל שאני לא זכיתי לאיזו שיחה
אחת איתו". רק שיחה אחת. רק שיחה רצינית אחת שתספיק כדי לקבל תקווה , כדי
לא להתייאש, כדי לחוש שיש עתיד לעם שלנו עם נער מופלא שכזה. שיש עתיד. ואי
אפשר שלא להתמלא אהבה אליו, אל שקד. באמת, לאורך כל הסרט… כבר אמרתי…
התמלאתי בנחת. ואז, ביחד אתכם, במסעדת החומוס ועל ראש ההר, באו המון דמעות.
עם ההבנה. עם החסר.
אני מחבקת אתכם
תמיד
ותודה לך אורית ששיתפת, ונתת לי את אחת מדקות מספר בחיים שאתה חש, ממש חש,
ברוח האדם. ברוח עז. בשקד. [והאמת, גם באמיר… איך הוא אמר "כמו תאומים".
מסרו, בבקשה, את רוח דברי גם לו, לאח היקר והמיוחד שהוא].
אוהבת
שרהלה
אחרי שיתר ב"ב יצפו בסרט אעביר גם לעירית ועקיבא.

תגובת אלה בן-ברק לסרט "שקודי", תשע"א

אורית וקובי יקרים

לקח לי כמה ימים לפנות זמן, מרחב, את כל חושי ואת כל ליבי- לראות את הסרט על
שקד.
הוא מלא אותי רגש… איזה ילד-נער יפהפה, חכם, מוכשר ומלא חיים.
מגע עם אדם כזה נשאר טבוע בתוך הלב. לא שוכחים.

חסרות לי מילים. קבלו חיבוק אוהב.
אלה